שעועית הריצים, ילידת הרמות הגבוהות של מרכז אמריקה, אוהבת שמש מלאה אך לא חום קיצוני. בישראל, בחר עבורה מיקום מואר היטב עם לפחות 6 שעות שמש ישירה ביום, רצוי עם הצללה קלה בשעות הצהריים החמות. היא זקוקה לתמיכה חזקה, סבכה, גדר או אדניות גבוהות, שכן היא מטפסת לגובה של 2 עד 4 מטרים. הימנע משתילה בצמוד לקיר דרומי הלוהט; עדיף מיקום מזרחי או מערבי עם אוורור טוב.
השקיה סדירה היא קריטית, במיוחד מתחילת הפריחה ועד סוף הקטיף. השקה כל 2 עד 3 ימים בקיץ, לעומק של 15 עד 20 ס"מ, תוך הימנעות מהרטבת העלים למניעת מחלות פטרייתיות. באביב ובסתיו, דלל את התדירות לפי גשמים. השתמש בהשקיה בטפטוף או בצינור ישירות לבסיס הצמח. אל תיתן לאדמה להתייבש לחלוטין, הדבר גורם לנשירת פרחים ותרמילים.
האדמה האידיאלית היא חרסית-חולית מנוקזת היטב, עשירה בחומר אורגני, עם pH 6.0 עד 7.0. לפני הזריעה, עבד את האדמה לעומק 30 ס"מ ושלב קומפוסט או זבל אורגני (5 עד 10 ק"ג למ"ר). דשן בזרחן ואשלגן בתחילת הפריחה (למשל דשן 5 עד 10 עד 10) לפי הוראות היצרן; הימנע מדישון חנקני מוגזם שמעודד עלווה על חשבון תרמילים. במהלך העונה, חידש דישון קל כל 3 עד 4 שבועות עם דשן נוזלי מאוזן.
הבעיות הנפוצות כוללות עלים מצהיבים (מחוסר מים, עודף מים או מחסור בברזל), כנימות, קימחון וריקבון שורשים. לכנימות, ריסס תמיסת סבון רך (2 כפות סבון כלים לליטר מים) כל 3 ימים עד להעלמות. לקימחון, הגבר אוורור והפחת השקיית עלים; במקרים קשים, השתמש בתכשיר גופרית לפי התווית. לוח טיפול עונתי: באביב, זריעה ישירה באדמה (מרץ-אפריל) או שתילים מונבטים; בקיץ, קטיף שוטף והשקיה מרובה; בסתיו, הפסקת השקיה והסרת הצמח; בחורף, הצמח חד-שנתי, אין טיפול מיוחד.
