שעועית ריצים (Phaseolus coccineus) היא צמח מטפס רב-שנתי (באזורנו לרוב חד-שנתי) שקל להרבותו. השיטה המומלצת והנפוצה ביותר היא זריעת זרעים ישירות בערוגה. באביב, מסוף מרץ עד אמצע מאי, כשטמפרטורת הקרקע מגיעה ל-15 עד 18 מעלות צלזיוס, זרעו 2 עד 3 זרעים בעומק 2 עד 3 ס"מ במרחק של 30 עד 40 ס"מ זה מזה. אחוזי הנבטה גבוהים (80 עד 90%) אם הזרעים טריים והאדמה לחה אך לא רטובה. השקיה סדירה (כל 2 עד 3 ימים בתחילה) תבטיח נביטה אחידה תוך 7 עד 14 ימים.
ריבוי באמצעות ייחורים אפשרי אך פחות נפוץ. קחו ייחור באורך 15 עד 20 ס"מ מצמח בוגר ובריא באביב או בתחילת הקיץ. הסירו את העלים התחתונים, טבלו את החתך בהורמון השרשה (רצוי אבקת השרשה לשורשים), ושתלו במצע לח (תערובת כבול וורמיקוליט). שמרו על לחות גבוהה על ידי כיסוי בשקית ניילון או בחממת מיני. שורשים יתפתחו תוך 3 עד 4 שבועות, עם אחוזי הצלחה של כ-60%. העבירו לעציץ או לערוגה לאחר התאקלמות.
חלוקת השורשים מתאימה לצמחים רב-שנתיים ותיקים. בסתיו (אוקטובר-נובמבר) או באביב (מרץ), חפרו בזהירות את גוש השורשים (פקעות). חלקו בסכין חדה לכל חלק יש לפחות 2 עד 3 עיניים (ניצנים). שתלו כל חלק בעומק 5 עד 7 ס"מ באדמה מנוקזת היטב. השקו מיד והמשיכו להשקות פעם-פעמיים בשבוע. אחוזי ההצלחה גבוהים (80%+) אם הפקעות בריאות והחלוקה עדינה.
חשוב לזכור: שעועית ריצים אינה סובלת השתילה מחדש היטב, ולכן זריעה ישירה או חלוקה עדיפה על ייחורים. בחרו מיקום מואר בשמש מלאה (6 עד 8 שעות ביום) עם תמיכה לטיפוס (סורג, רשת). הימנעו מזריעה באדמה קרה או רטובה מדי, העלולה לגרום לריקבון. לאחר הקטיף (יולי-ספטמבר), תוכלו לאסוף תרמילים יבשים ולאחסן זרעים לעונה הבאה.
