חסה רומית היא ירק חורפי מובהק בישראל, ולכן עונת הגידול העיקרית שלה היא מאוקטובר עד מרץ. בחורף, הטמפרטורות מתונות והלחות יחסית גבוהה, כך שצריכת המים נמוכה יותר. הקרקע צריכה להיות לחה באופן אחיד, אך לא רטובה מדי. השקיה מוגזמת עלולה לגרום לריקבון שורשים ולמחלות פטרייתיות, בעיקר בתקופות גשומות.
בחורף, השקה פעם ביומיים-שלושה, תלוי בגשמים. אם יורד גשם, דלג על ההשקיה. כמות המים המומלצת היא כ-2 עד 3 ליטר למ"ר בכל השקיה, או כ-0.5 ליטר לצמח בודד, תלוי בצפיפות השתילה. חשוב להשקות ישירות על האדמה ולא על העלים, כדי למנוע מחלות עלווה. בחורף גשום במיוחד, אפשר להפסיק להשקות לגמרי עד שהאדמה מתייבשת.
באביב (מרץ-אפריל), כשהטמפרטורות עולות, תדירות ההשקיה עולה לפעם ביום או יומיים, תוך שמירה על לחות קבועה. בקיץ, חסה רומית אינה גדלה בדרך כלל בגלל החום, אבל אם בכל זאת מגדלים אותה, יש להשקות מדי בוקר וערב בכמות של 3 עד 4 ליטר למ"ר, ורצוי לספק צל חלקי כדי למנוע יבול מר. עם זאת, חסה רומית נוטה להזרע (לפרוח) בחום, ולכן עדיף לגדלה רק בחורף.
כדי לבדוק אם הצמח זקוק למים, החדירו אצבע לעומק של 2 עד 3 ס"מ באדמה. אם האדמה יבשה, הגיע זמן ההשקיה. סימני חוסר מים: עלים נבולים, רכים וצנוחים, בעיקר בשעות החמות. סימני עודף מים: עלים מצהיבים, רקבון בשורשים (ריח רע), וצמיחה איטית. במקרה של עודף מים, הפסיקו להשקות מיד ואפשרו לאדמה להתייבש. השקיית יתר מסוכנת יותר מתת-השקיה.
