חסה רומית רגישה מאוד להשקיית יתר, במיוחד בחורף הישראלי כשהקרקע מתקררת ומתאדה לאט. הסימן הראשון לעודף מים הוא נבילה רכה: העלים נראים צנוחים ורכים, אבל האדמה רטובה למגע. לעומת זאת, בחוסר מים העלים נבולים אך יבשים ופריכים, והמצע יבש לחלוטין. הבדל חשוב נוסף: בעודף מים העלים התחתונים מצהיבים מהר ומתחילים להרקיב, בעוד שבחוסר מים ההצהבה מתחילה בקצות העלים ומתפשטת פנימה.
בדיקה פשוטה: תקע אצבע בעומק 5 ס”מ. אם האדמה דביקה ולחה, כנראה עודף. אם היא יבשה ואבקתית, חוסר מים. עוד סימן מובהק לעודף מים הוא ריח חמוץ או עובש לבן על פני הקרקע, המעיד על ריקבון שורשים. בחוסר מים, לעומת זאת, הקרקע תתנתק מדפנות העציץ, והצמח ייראה ‘שקוע’ בתוך האדמה היבשה.
כדי להציל חסה רומית מעודף מים: הפסק מיד את ההשקיה, העבר את הצמח למקום מוצל ומאוורר, ואם הוא בעציץ, בדוק ניקוז. אם השורשים חומים ורכים, גזום אותם, העבר למצע חדש ויבש, והשקה רק אחרי שבוע. להחייאת חסה מיובשת: השקה לאט ובהדרגה במים פושרים, העבר לצל, ורסס את העלים במים עד שהם מתמלאים. תוך 24 שעות העלים אמורים לחזור למוצקות.
זכור: חסה רומית היא צמח חורפי בישראל, ולכן בחורף יש להשקות פעם ב-3 עד 4 ימים בלבד, תלוי בגשם. באביב ובסתיו, כל יומיים. המפתח הוא לשמור על לחות אחידה, לא רטובה. השקה תמיד בבוקר, לעולם בלילה, כדי למנוע מחלות פטרייתיות. אם אינך בטוח, עדיף להשקות פחות, קל יותר להחיות חסה מיובשת מאשר חסה טבועה.
