עקת מים היא סיבה נוספת: גם השקיית יתר וגם חוסר מים פוגעים בספיגת חומרי המזון וגורמים לנשירה. באקלים הישראלי, השקו פעם ביומיים-שלושה באדמה מנוקזת היטב, והקפידו על עקביות – אל תתנו לאדמה להתייבש לחלוטין בין השקיות. מאלץ' אורגני (קש, קומפוסט) סביב הצמח יעזור לשמור על לחות אחידה ולקרר את הקרקע.
חוסר איזון תזונתי משפיע גם הוא: עודף חנקן מעודד צמיחת עלווה על חשבון פירות, בעוד שמחסור בזרחן ובאשלגן פוגע בחנטה. דשן מאוזן (10-10-10) או דשן זרחני-אשלגני בתחילת הפריחה (למשל, דשן NPK 5-20-20) יכול לעזור. וגם – בעיית האבקה: חסה רומית היא צמח מאביק עצמי, אך חום ולחות גבוהים מדי עלולים לפגוע בייצור האבקה. ערפל קל בבוקר או רטט עדין של הפרחים יכולים לשפר את ההאבקה.
לבסוף, תנודות טמפרטורה קיצוניות בין יום ללילה (מעל 10 מעלות הפרש) מחלישות את הצמח וגורמות לנשירה. הגן על החסה באמצעות רשת צל (30-50% הצללה) בימים חמים במיוחד, או כיסוי גידור בלילות קרים. אם הצמח כבר סובל מנשירה, גזמו פרחים נבולים וספקו השקיה סדירה ודשן מאוזן – לפעמים ניתן להציל את הגל הבא של החנטים.