בישראל, במיוחד באביב ובקיץ, החסה נוטה להצמיח גבעול פרחים מהר מאוד בשל הטמפרטורות הגבוהות. זהו תהליך טבעי של סיום החיים. כדי למנוע זאת ולשמור על עלים איכותיים, כדאי לזרוע זנים עמידים לחום, כמו 'רומית קיץ', ולשתול בצל חלקי. השקיה סדירה וקרה (רצוי בבוקר) תעכב את ההצמחה.
אם בכל זאת את מעוניינת בזרעים (הפרי של החסה), השאירי צמחים בודדים שלא תקטפי – תני להם לפרוח ולהבשיל. הזרעים מוכנים כשבועיים אחרי שהפרחים מצהיבים. אספי אותם כשהם יבשים. שים לב: חסה רומית היא צמח מאביק עצמי, כך שאין צורך בהאבקה חיצונית.
עודף דשן חנקני עלול לעודד צמיחת עלווה על חשבון פריחה. לכן, אם את מגדלת חסה לזרעים, הפחיתי דישון חנקן בשלב הפריחה והעדיפי דשן עשיר באשלגן וזרחן. גיזום עלים תחתונים ישאיר אנרגיה לפרחים. וזכרי: חסה רומית אינה רעילה לחיות מחמד.