בעיית האבקה היא גורם מרכזי נוסף. דלעת מפיקה פרחי זכר ונקבה נפרדים. אם אין מספיק מאביקים (דבורים) או שהפרחים נפתחים בשעות לא מתאימות (דלעת פותחת פרחים מוקדם בבוקר), ההאבקה נכשלת והחנט נושר. פתרון: שתלו צמחים מושכי דבורים כמו בזיליקום או לבנדר ליד הדלעת, והימנעו מריסוס קוטלי חרקים בזמן הפריחה. אפשר גם להאביק ידנית: העבירו מברשת רכה מפרח זכר לנקבה (שעליה חנט קטן בבסיסו) בשעות 6-9 בבוקר.
גם חוסר איזון בדישון גורם לנשירה. חנקן עודף (דשן ירוק) מעודד צמיחת עלווה על חשבון פירות, בעוד שמחסור באשלגן וזרחן מחליש את החנטים. בישראל, מומלץ לדשן בדשן מאוזן 10-10-10 (NPK) כל שבועיים מהשתילה עד הפריחה, ולעבור לדשן עשיר באשלגן (כמו 5-10-15) בזמן החנטה. הימנעו מדישון חנקני יתר על המידה. כמו כן, תנודות טמפרטורה קיצוניות (לילות חמים וימים לוהטים) פוגעות בהתפתחות הפירות. הצללה קלה בשעות הצהריים יכולה לעזור.
לבסוף, אל תשכחו לבדוק את מצב הקרקע. דלעת זקוקה לניקוז טוב; מים עומדים גורמים לריקבון שורשים ולנשירה. בישראל, גידלו בערוגות מוגבהות או בתלמים. כמו כן, אווררו את הקרקע סביב הצמח כדי למנוע דחיסות. אם כל הפתרונות לא עוזרים, בדקו אם הצמח סובל ממחלה פטרייתית (כמו טחב אבקתי) או ממזיקים (כנימות, קרדית) – טפלו בתכשירים אורגניים על פי הוראות התווית.