בעיות האבקה הן גורם נפוץ נוסף. פרחי מלון הם חד-מיניים (נקביים וזכריים), והאבקה נעשית על ידי דבורים. כשיש מחסור בדבורים (בשל ריסוסים, מזג אוויר גשום או רוח חזקה), הפרחים הנקביים לא מופרים ונושרים. באקלים הישראלי, מומלץ לשתול לצד המלון צמחים מושכי דבורים כמו בזיליקום או חמציץ, ולהימנע מריסוס בתקופת הפריחה. במקרים קיצוניים, אפשר לבצע האבקה ידנית: העבירו מברשת רכה מפרח זכרי לנקבי.
חוסר איזון בדישון גם הוא גורם נשירה. עודף חנקן מעודד צמיחת עלווה על חשבון פרחים ופירות, בעוד שמחסור באשלגן ובזרחן מחליש את החנטים. בישראל, האדמה לעיתים דלה בזרחן. פתרון: דשן מאוזן עם יחס NPK כמו 5-10-10 בתחילת הפריחה, והימנעו מדשן עתיר חנקן (כמו דשא) בשלב זה. הוסיפו קומפוסט או דשן אורגני עשיר באשלגן (למשל אצות) פעם בשבועיים.
תנודות טמפרטורה קיצוניות, במיוחד בלילות קרים באביב או גלי חום פתאומיים, גורמות לנשירה. בישראל, שתילה מוקדמת מדי (מרץ) עלולה לחשוף את הצמח לקור לילי, בעוד שתילה מאוחרת (יוני) חושפת אותו לחום כבד. פתרון: שתלו באפריל-מאי, כשהלילות חמים מעל 15°C. הגנו על צמחים צעירים עם כיסויי אגרוטקסט בלילות קרים, ובגלי חום הצללו ברשת צל 30% בשעות הצהריים.