הקייל (Brassica oleracea var. sabellica) הוא ירק חורפי עמיד, אך הוא זקוק להשקיה סדירה ומדויקת כדי להניב עלים עסיסיים ורכים. בישראל, האתגר המרכזי הוא ההבדל העצום בין הקיץ החם והיבש לחורף הקריר והגשום. העיקרון הבסיסי: שמרו על האדמה לחה באופן אחיד, אך לא רטובה מדי. השקיית יתר עלולה לגרום לריקבון שורשים, בעוד שחוסר מים יוביל לעלים קשים ומרירים.
בקיץ הישראלי (יוני עד ספטמבר), כשהטמפרטורות נוסקות מעל 30°C, יש להשקות קייל בתדירות גבוהה, כל יומיים עד שלושה, תלוי בסוג הקרקע. בערוגה או בעציץ עם ניקוז טוב, ספקו כ-3 עד 5 ליטר מים למ"ר בכל השקיה, או עד שהמים מחלחלים לעומק 15 עד 20 ס"מ. השקו בשעות הבוקר המוקדמות או בשעות הערב המאוחרות כדי לצמצם אידוי. במזג אוויר קיצוני (גלי חום), ייתכן שתצטרכו להשקות מדי יום, אבל תמיד בדקו את לחות המצע לפני כן.
בחורף (נובמבר עד פברואר), הגשמים הטבעיים מספקים חלק מצרכי המים. אם יורד גשם סדיר (כ-20 מ"מ בשבוע), תוכלו לצמצם השקיה לפעם בשבוע או אפילו פחות. בתקופות יבשות בחורף, השקו פעם ב-5 עד 7 ימים, עם 2 עד 3 ליטר למ"ר. היזהרו מהשקיית יתר, אדמה ספוגה מים עלולה לגרום להצהבת עלים תחתונים וריקבון שורשים. באביב ובסתיו (עונות מעבר), השקו כל 3 עד 5 ימים, תוך התאמה לתנאי מזג האוויר.
איך תדעו אם אתם משקים נכון? הכניסו אצבע לעומק 5 עד 7 ס"מ באדמה. אם האדמה יבשה, הגיע זמן השקיה; אם היא לחה, דחו אותה. סימני חוסר מים: עלים נבולים, שמוטים, קצוות עלים יבשים וחום. סימני עודף מים: עלים תחתונים מצהיבים, עובש על פני הקרקע, ריח רע מהשורשים. הקייל רגיש למליחות, השקו במים פושרים (לא קרים ישר מהברז) והימנעו מהרטבת העלים בערב כדי למנוע מחלות פטרייתיות.
