עקת מים היא גורם קריטי נוסף. גם השקיית יתר הגורמת לריקבון שורשים וגם בצורת קלה עלולות לגרום לנשירה. קייל זקוק להשקיה סדירה ועקבית – בערך 3-4 פעמים בשבוע באביב, ובקיץ (אם בכלל מגדלים אותו) כל יומיים. השקו תמיד בבוקר, הימנעו מהרטבת העלים, ושמרו על לחות קרקע אחידה. חיפוי (מלץ) אורגני סביב הבסיס יעזור לייצב את הטמפרטורה והלחות.
חוסר איזון תזונתי הוא אויב שקט. עודף חנקן מעודד צמיחת עלווה על חשבון פריחה, בעוד חוסר בזרחן ובאשלגן פוגע בהתפתחות פרחים ופירות. לפני השתילה, שלבו קומפוסט עשיר וזבל אורגני. במהלך הפריחה, דשנו בדשן נוזלי עשיר באשלגן (כמו דשן לעגבניות) אחת לשבועיים. הימנעו מדישון חנקני גבוה משלב הופעת הפרחים.
בעיות האבקה נפוצות פחות בקייל (שהוא בעיקר מאביק עצמי), אבל עדיין יכולות להתרחש בתנאי לחות גבוהה או חום קיצוני. אם הפרחים נושרים לפני שהספיקו להיחנט, נסו לנער בעדינות את הצמח בצהריים כדי לסייע בהאבקה. כמו כן, הימנעו מריסוס בחומרי הדברה בתקופת הפריחה כדי לא לפגוע בחרקים מאביקים. זכרו: נשירת חנטים טבעית עד 20% היא תקינה, אבל מעבר לכך מעיד על עקה.