כנימות ירוקות או שחורות מופיעות בעיקר על העלים והניצנים, וגורמות לעיוותים ולהפרשת טל דבש שמעודד פטרת פיח. כדי לטפל בהן אורגנית, יש לרסס בתמיסת סבון רך (כפית סבון כלים נוזלי בליטר מים) כל 3 עד 4 ימים, או להשתמש בשמן נים (5 מ"ל לליטר מים) פעם בשבוע. אקריות זעירות נראות כנקודות אדמדמות על העלים, וגורמות להצהבה ולנשירה; הטיפול בשמן נים יעיל גם נגדן. תריפס, שמותיר כתמים כסופים ופסים על העלים, ניתן להדביר באמצעות ריסוס בחומץ תפוחים מדולל (1:10) או במלכודות דביקות כחולות.
ריקבון בצל הוא המחלה המסוכנת ביותר, והיא נגרמת בעיקר מעודף השקיה או שתילה באדמה כבדה ולא מנוקזת. הסימנים: בצל רך, כתמים חומים-שחורים וריח רע. הטיפול היחיד הוא הסרה מיידית של הבצל הנגוע והשלכתו לפח (לא לקומפוסט). למניעה, יש לשתול באדמה מנוקזת היטב, להשקות במשורה (בעיקר בקיץ כשהבצל רדום), ולחטא כלי גיזום בתמיסת אקונומיקה 10% בין שימוש לשימוש. כתמי עלים פטרייתיים (כגון חלודה או טחב פלומתי) מופיעים ככתמים כתומים או אפורים; יש להסיר עלים נגועים, לאוורר את הצמח, ולרסס בתמיסת סודה לשתייה (כפית בליטר מים) פעם בשבוע.
מניעה היא המפתח: השקיה מתונה (פעם בשבוע בעונת הגידול, הפסקה מוחלטת בקיץ), שתילה במרחקים של 10 עד 15 ס"מ בין בצלים לאוורור טוב, והימנעות מדישון חנקני יתר שמחליש את הצמח. אם המזיקים או המחלות מתפרצים, יש לשלב טיפול אורגני עם סבלנות, לרוב נדרשים 2 עד 3 טיפולים במרווחים של 5 עד 7 ימים. במקרים קשים של ריקבון חוזר, כדאי להחליף את האדמה ולחטא את העציץ או הערוגה לפני שתילה מחדש.
%252C_Mosqueira.JPG%3Fwidth%3D1280&w=3840&q=75)
