הצהבת עלים בכרכום (Crocus sativus) יכולה לנבוע ממספר סיבות, כשהנפוצה ביותר היא עודף השקיה. כרכום הוא בצל פורח בסתיו, ובתקופת הגידול הפעילה (סתיו-חורף) הוא זקוק להשקיה מתונה. השקיית יתר גורמת לריקבון שורשים ומתבטאת בהצהבת עלים תחתונים תחילה, ולעיתים גם בריח רע מהמצע. אם עלי הכרכום מצהיבים והאדמה רטובה כל הזמן, הפסק מיד להשקות ואפשר לאדמה להתייבש לחלוטין בין השקיות. במקרים חמורים, הוצא את הבצל מהעציץ, גזור שורשים רקובים והעבר למצע חדש ומנוקז היטב.
סיבה שכיחה נוספת היא חוסר אור. כרכום זקוק לאור שמש ישיר לפחות 4 עד 6 שעות ביום, במיוחד בתקופת הצמיחה. אם הוא נמצא במקום מוצל מדי, העלים יצהיבו ויתארכו בחיפוש אחר אור. העבר את העציץ למקום מואר יותר, כמו אדן חלון דרומי או מרפסת שטופת שמש. בארץ, בחורף ימי השמש קצרים, ולכן כדאי להקפיד על מיקום חשוף.
חוסר בחנקן עלול גם הוא לגרום להצהבה כללית של העלים, בעיקר בעלים הבוגרים. כרכום הוא צמח תובעני יחסית בחנקן בשלב הצמיחה. אם לא דישנת מאז השתילה, יש לדשן בדשן מאוזן (NPK 20 עד 20 עד 20) מדולל לחצי ריכוז, אחת לשבועיים בעונת הגידול. עם זאת, הימנע מדישון יתר, שכן חנקן עודף עלול לגרום לצמיחת עלים מרובה על חשבון הפריחה.
לבסוף, ניקוז לקוי או מצע כבד עלולים לגרום להצטברות מים ולהוביל להצהבה. כרכום זקוק למצע קליל ומנוקז היטב, כמו תערובת של אדמת עציצים עם פרלייט או חול. אם העציץ ללא חורי ניקוז, יש לקדוח חורים או להעביר לעציץ מתאים. הצהבה טבעית של העלים מתרחשת בסוף עונת הגידול (אביב), כשהעלים מתייבשים והבצל נכנס לתרדמה, זהו תהליך תקין ואין צורך לדאוג.
%252C_Mosqueira.JPG%3Fwidth%3D1280&w=3840&q=75)
