כרכום הזעפרן (Crocus sativus) הוא בצל פורח בסתיו, ומומלץ לשתול אותו בסוף הקיץ או בתחילת הסתיו (אוגוסט-אוקטובר בישראל). בחרו עציץ רחב ושטוח יחסית, בקוטר 20 עד 30 ס"מ לפחות, עם ניקוז טוב (חורי ניקוז בתחתית). גובה העציץ לא קריטי, אך עדיף גובה 15 עד 20 ס"מ כדי לאפשר לבצלים להתפתח. אם שותלים בגינה, בחרו ערוגה מוגבהת או אדמה מנוקזת היטב.
המצע המומלץ הוא תערובת מנוקזת: 2 חלקים אדמת גינה, חלק אחד חול גס (או פרלייט) וחלק אחד קומפוסט. הימנעו מאדמה כבדה או חרסיתית הגורמת לריקבון הבצלים. שתלו את הבצלים בעומק 8 עד 10 ס"מ, כשהחוד החד פונה כלפי מעלה. המרווח בין בצל לבצל, 5 עד 8 ס"מ. השקו מיד לאחר השתילה השקיה ראשונה עדינה, ואז המתינו שהמצע יתייבש לפני ההשקיה הבאה.
העברת כרכום לעציץ אחר (עצוב מחדש) מתבצעת לאחר שהעלווה התייבשה לחלוטין, בדרך כלל באפריל-מאי. הוציאו את הבצלים בעדינות, הפרידו במידת הצורך, ובחנו אותם, השליכו בצלים רקובים או פגומים. אחסנו במקום יבש וחשוך עד לשתילה מחדש בסוף הקיץ. אם אתם מעבירים עציץ שלם (לא חילוץ בצלים), עשו זאת בתקופת הרדום (קיץ) בלבד.
לאחר השתילה, השקו במשורה, פעם ב-7 עד 10 ימים בחורף, תלוי בגשמים. באביב, כשהעלווה מצהיבה, הפסיקו להשקות. הכרכום זקוק לתקופת יובש בקיץ כדי ליזום פריחה. דשן חנקן-זרחן-אשלגן (NPK 5 עד 10 עד 10) ניתן פעם אחת בתחילת העונה (אוקטובר), לפי הוראות היצרן. הכרכום רעיל לחתולים, לכלבים ולילדים אם נבלע בכמות גדולה, הרחיקו מהישג ידם.
%252C_Mosqueira.JPG%3Fwidth%3D1280&w=3840&q=75)
