הפתרון האידיאלי הוא שימוש במי גשם או מים מזוקקים. אם אין ברירה, הכינו מים מותאמים: מלאו דלי או בקבוק במי ברז והשאירו אותו פתוח למשך 24–48 שעות בטמפרטורת החדר. כך הכלור יתנדף (כלור חופשי מתנדף תוך יום). כדי להפחית סידן, הרתיחו את המים, הניחו להם להתקרר, ואז השתמשו בחלק העליון (המשקעים יישארו בתחתית). לחלופין, סננו בקנקן עם מסנן פחם (מסיר כלור) ומסנן יונים (מסיר סידן).
השקו רק כאשר שכבת הקרקע העליונה (2–3 ס"מ) יבשה למגע. השתמשו במים בטמפרטורת החדר – מים קרים מדי עלולים להלם את השורשים. בתקופת הגידול הפעיל (סתיו-חורף), השקו אחת ל-5–7 ימים, תלוי בלחות ובמצע. בקיץ, כשהוא רדום, כמעט ולא משקים – רק כדי שהבצל לא יתייבש לגמרי. הימנעו מהרטבת העלים כדי למנוע כתמים ומחלות פטרייתיות.
אם עלי הכרכום מראים קצוות יבשים וחומים או שהצמח נובל למרות השקיה, ייתכן שהמים עשירים מדי במלחים. במקרה כזה, שטפו את המצע בכמות גדולה של מים מותאמים (השקיית יתר פעם אחת) כדי לדלל את המלחים שהצטברו. לאחר מכן, חזרו להשקיה סדירה במים איכותיים. זכרו: הכרכום רגיש פחות ממפלצות עלים כמו קלתיאה, אבל עדיין מעדיף מים רכים ונקיים.