כדי להבדיל בין עודף השקיה לחוסר מים בכרכום, התחל בבחינת העלים. בעודף השקיה העלים נראים רפויים, צהבהבים ולעיתים בעלי כתמים חומים מימיים, סימן לריקבון. לעומת זאת, בחוסר מים העלים מצהיבים מהקצוות פנימה, נעשים יבשים ופריכים, והצמח כולו נראה נבול. בכרכום פורח בסתיו, תקופת הצמיחה הפעילה היא בסתיו ובאביב, ולכן יש להתאים את ההשקיה לעונה.
בדוק את המצע: בעודף השקיה האדמה תהיה רטובה ודביקה, לעיתים עם ריח חמוץ המעיד על ריקבון שורשים. בחוסר מים המצע יהיה יבש ואבקתי, לעיתים מתנתק מדפנות העציץ. הכנס אצבע לעומק 5 ס"מ, אם האדמה לחה, המתין; אם יבשה, השקה. בכרכום, השקיית יתר חמורה יותר מתת-השקיה כי הבצל רגיש לריקבון.
בחן את הבצל עצמו (אם ניתן להוציאו בעדינות): בעודף השקיה הבצל יהיה רך, עיסתי, לעיתים עם כתמים חומים או עובש. בחוסר מים הבצל יהיה יבש ומקומט, אך עדיין קשה. במקרה של ריקבון, גזור חלקים פגומים, טפל בקוטל פטריות אורגני (כגון תמצית שום) והשאר לייבוש לפני שתילה מחדש במצע מנוקז היטב. במקרה של יובש, השקה בהדרגה, אל תציף את העציץ בבת אחת.
זכור: הכרכום זקוק לניקוז מעולה. השקה רק כשהשכבה העליונה של המצע יבשה, ובחורף צמצם השקיה משמעותית כי הבצל בתרדמה. סימן נוסף: בעודף השקיה העלים נושרים בקלות, ואילו בחוסר מים הם נשארים מחוברים אך יבשים. כדי להחיות צמח מיובש, השקה במים פושרים והעבר למקום מוצל למספר ימים. להצלת צמח מושקה-יתר, הפסק השקיה, הוצא מהעציץ, גזור שורשים רקובים ושתל מחדש במצע חולי.





