הבדל משמעותי נוסף הוא במצע: בעודף מים המצע יהיה רטוב ודביק, לעיתים עם ריח חמוץ של עובש או טחב. בחוסר מים המצע יהיה יבש לגמרי, מתקשה ומתרחק מדפנות העציץ. בדיקה פשוטה: תקעי אצבע בעומק של 2 עד 3 ס”מ. אם האדמה רטובה, חדלי להשקות; אם יבשה, השקי מיד.
גם השורשים מספרים סיפור שונה: בצמח מושקה-יתר השורשים כהים, רזים ומרגישים רזים (ריקבון שורשים), בעוד בצמח מיובש השורשים בהירים, יבשים ופריכים. אם יש חשד לעודף מים, הוציאי את הצמח מהעציץ, גזמי שורשים רקובים (כהים ורכים) ושתלי מחדש במצע חדש ומנוקז היטב. להחייאת צמח מיובש, השקי בהדרגה, אל תציפי בבת אחת, אלא תני למים לחדור לאט במשך מספר ימים.
בישראל, בעונות המעבר ובחורף קל להגזים בהשקיה כי המצע מתייבש לאט. בקיץ, במיוחד בגל חום, המרווה עלולה להתייבש תוך יום אם לא משקים לעתים קרובות. זכרי: מרווה מעדיפה להשקות לעומק ולאחר מכן לתת למצע להתייבש בין השקיה להשקיה. אם העלים התחתונים מצהיבים ונושרים, זה סימן מובהק לעודף מים; עלים עליונים שמוטים מעידים על חוסר מים.
