מרווה (Salvia officinalis) היא צמח תבלין חסכן שאוהב דישון מאוזן אך לא מוגזם. הדשן הטוב ביותר הוא אורגני, כמו קומפוסט או זבל תולעים, שמשחרר חומרים מזינים באיטיות ומשפר את מבנה הקרקע. הימנע מדשנים כימיים עשירים בחנקן, הם יגרמו לעלווה רכה וחסרת טעם, ויחלישו את הצמח מול מזיקים.
בארץ, עונת הגידול העיקרית של מרווה היא מהסתיו ועד האביב. באזורנו, דשן בשתי מנות עיקריות: מנה ראשונה בסתיו (אוקטובר-נובמבר), עם כף קומפוסט או חצי כפית דשן אורגני מאוזן (NPK 5 עד 5-5) לצמח בוגר, ומנה שנייה באמצע האביב (מרץ-אפריל), באותה כמות. בחורף ובקיץ החם אין צורך לדשן, הצמח נמצא בתרדמה או במנוחה.
אם בחרת בדשן נוזלי אורגני (כמו אצות או דשן דגים), דלל לפי הוראות היצרן והשקה פעם בחודש בלבד בעונות המעבר. לעולם אל תדשן מרווה צעירה בשנה הראשונה לשתילה, האדמה החדשה מכילה מספיק מזון. עודף דישון מתבטא בעלים חיוורים, צמיחה רכה וריח חלש.
למרווה בעציץ: השתמש בדשן אורגני בשחרור איטי (כמו כדורי גואנו) בכמות חצי מהמומלץ על האריזה, פעם בתחילת העונה. הימנע מדישון בקיץ, החום והמים המעטים עלולים לשרוף את השורשים. זכור: מרווה מעדיפה להיות 'מורעבת' קלות מאשר מוזנת יתר על המידה.
