הצהבת עלים במרווה (Salvia officinalis) נובעת לרוב מהשקיית יתר. המרווה היא צמח ים-תיכוני שזקוק לניקוז מעולה. אם העלים התחתונים מצהיבים והקרקע רטובה, הפסק מיד להשקות ואפשר לאדמה להתייבש לעומק. במקרים חמורים, הוצא את הצמח מהעציץ, גזום שורשים רקובים ושתל מחדש באדמה מנוקזת היטב (תערובת עם חול או פרלייט).
סיבה נפוצה נוספת היא חוסר אור. מרווה זקוקה לשמש מלאה, לפחות 6 שעות ביום. אם היא גדלה בצל חלקי, העלים יצהיבו והצמח יתמתח. העבר את העציץ למקום שטוף שמש, או גזום ענפים מסביב החוסמים אור. בישראל, חשיפה דרומית או מערבית אידיאלית.
גם מחסור בחנקן עלול לגרום להצהבה כללית, במיוחד בעלים הישנים. אם הקרקע דלה, דשן בדשן אורגני עשיר בחנקן (כמו קומפוסט או תחליב דגים) אחת לחודש בעונת הגידול (אביב-קיץ). הימנע מדישון יתר, עודף חנקן יגרום לעלווה רכה ורגישה למחלות.
לבסוף, בדוק ניקוז וקרקע. מרווה רגישה לרגלי מים. אם העלים מצהיבים ונושרים, ייתכן שהעציץ קטן או שאין חורי ניקוז. העבר לעציץ גדול יותר עם אדמה קלה, והקפד להשקות רק כשהשכבה העליונה יבשה (בערך פעם ב-5 עד 7 ימים בקיץ, פחות בחורף).
