האבקה היא גורם קריטי. רוב זני הנקטרינה בישראל הם פוריים עצמית, אבל מזג אוויר קריר או גשום בזמן הפריחה (פברואר-מרץ) מרחיק דבורים ומפריע להאבקה. הפתרון: שתול פרחי בר או צמחי תבלין פורחים (כמו לבנדר או קורנית) בקרבת העץ כדי למשוך מאביקים. במקרים קיצוניים, האבק ידנית עם מברשת רכה בין פרחים פתוחים.
עודף חנקן הוא אויב הפרי. דישון חנקני כבד (למשל זבל אורגני טרי או דשן ירוק) מעודד צימוח עלווה על חשבון חנטה. בישראל, דשן מאוזן לעצי פרי (NPK 10-10-10 או 8-12-8) מיושם שלוש פעמים: לאחר קטיף (ספטמבר-אוקטובר), לפני פריחה (ינואר) ואחרי חנטה (אפריל). הימנע מדישון חנקני באביב ובקיץ.
גיזום שגוי וחוסר אור פוגעים בחנטה. גיזום כבד בחורף מסיר ענפים בני שנה שעליהם נוצרים פרחים. גזום בקיץ לאחר הקטיף, והשאר ענפים צעירים (בני שנה) עם ניצני פרחים. בנוסף, ודא שהעץ מקבל לפחות 8 שעות שמש ישירה ביום – הצללה מבניין או עץ שכן תפחית משמעותית את כמות הפרי.