סיבה נפוצה נוספת היא בעיות האבקה. נקטרינה היא ברוב הזנים פורייה עצמית, אבל חום גבוה (מעל 30°C) או גשם כבד בזמן הפריחה פוגעים בהעברת האבקה על ידי דבורים. אם הפרחים נושרים מיד אחרי הפריחה, כנראה שלא הואבקו כראוי. מה עושים? שתלו בקרבת מקום צמחים מושכי דבורים (כמו לבנדר או רוזמרין) והימנעו מריסוס בתקופת הפריחה. במקרים קיצוניים, אפשר להאביק ידנית בעזרת מברשת רכה.
גם דישון לא מאוזן תורם לנשירה. עודף חנקן (דשן ירוק) מעודד צמיחת עלווה על חשבון פירות, והם נושרים. לעומת זאת, מחסור באשלגן ובזרחן מחליש את אחיזת הפרי. באקלים שלנו, מומלץ לדשן פעמיים בשנה: בסוף החורף בדשן מאוזן 10-10-10 (לפי הוראות היצרן), ומיד אחרי הפריחה בתוספת אשלגן (אשלגן גופרתי, כף אחת לעץ בוגר). הימנעו מדישון חנקני אחרי אפריל.
לבסוף, תנודות טמפרטורה קיצוניות – כפור מאוחר או גל חום פתאומי – עלולות לגרום לנשירה המונית. בישראל, כפור נדיר אבל קורה בעמקים. הגנו על העץ בלילות קרים בעזרת כיסוי יוטה. בקיץ, הצללה קלה (רשת 30%) בשעות הצהריים יכולה למנוע נשירה מחום. אם הנשירה מתרחשת גם אחרי חנט, ייתכן שמדובר בעומס יבול טבעי – העץ משיל פירות כדי לאפשר לבשלים לגדול. במקרה כזה, דללו ידנית פירות קטנים או חלשים כשהם בגודל אגוז לוז.