אם האדמה לחה ומרגישה קרירה למגע, והעלים התחתונים מצהיבים לפני שהם נובלים – כנראה שאתה מתמודד עם ריקבון שורשים (Fusarium, Pythium). במצב זה השורשים נרקבים ואינם מסוגלים לספוג מים, ולכן הצמח נראה צמא למרות שהאדמה רטובה. לעומת זאת, אם האדמה יבשה לעומק 5-10 ס"מ והעלים נובלים בצהריים אך מתעוררים בערב – זה סימן לצמא אמיתי שדורש השקיה עמוקה יותר.
כדי לאבחן נכון, חפור בעדינות ליד בסיס הגבעול ובדוק את השורשים: שורשים לבנים וגמישים = בריאים; שורשים חומים, שחורים או רזים = רקובים. אם מצאת ריקבון, הפסק מיד כל השקיה, חשוף את צווארון השורש לאוויר על ידי גירוד קל של האדמה מסביב, והשקה בתמיסה של קוטל פטריות על בסיס נחושת (לפי הוראות התווית) או טבלית Trichoderma אורגנית. במקרה של צמא אמיתי, השקה בטפטוף למשך 30-40 דקות לפחות, כך שהמים יחדרו לעומק 20-30 ס"מ, וכסה את האדמה בקומפוסט או קש לשמירת הלחות.
זכור: קישוא צהוב רגיש מאוד לעודפי מים, במיוחד בקרקע כבדה. בעונות החמות יש להשקות בבוקר בלבד, ולוודא ניקוז טוב. אם הצמח נגוע בריקבון שורשים חמור, ייתכן שלא תוכל להצילו – אז עדיף לשלוף אותו ולשתול מחדש במיקום אחר עם אדמה מנוקזת היטב. מניעה היא המפתח: הימנע מהשקיית יתר, ודא מרווח של 60-100 ס"מ בין שתילים לאוורור טוב, והוסף חומר אורגני לשיפור ניקוז הקרקע לפני השתילה.