צמחי לוויה מועילים לקישוא הצהוב כוללים תירס, שעועית מטפסת, נסטורטיום (ציפורנית) ובזיליקום. תירס משמש כמסך רוח ומצל חלקי, שעועית מקבעת חנקן בקרקע, נסטורטיום דוחה כנימות ובזיליקום משפר את הטעם ומרחיק מזיקים. גם ציפורני חתול (קטיפה) כדאי לשתול בקרבת מקום – שורשיהן דוחים נמטודות. מומלץ לשתול צמחים אלה במרחק של 30–50 ס"מ מהקישוא.
מה לא כדאי לשתול לצד קישוא צהוב? הימנעו ממשפחת הדלועיים האחרים (מלפפון, דלעת, אבטיח) – הם מתחרים על אותם משאבים ומושכים מזיקים משותפים כמו כנימות וטחב. גם תפוחי אדמה ובטטה אינם מומלצים, מכיוון שהם תופסים נפח שורשי גדול ומפריעים להתפתחות הקישוא. שומר (שמיר) עלול למשוך חרקים לא רצויים ולעכב את צמיחת הקישוא.
בגינה הישראלית, כדאי לשתול קישוא צהוב באביב (מרץ–אפריל) ובסתיו (אוגוסט–ספטמבר). השקיה סדירה (2–3 פעמים בשבוע בעומק 20 ס"מ) ודישון מאוזן (דשן 10-10-10 כל שבועיים) יבטיחו צמיחה טובה. גיזום עלים תחתונים משפר אוורור ומפחית מחלות. עם המרווחים הנכונים והלוויה הנכונה, תוכלו לקצור קישואים צהובים עסיסיים לאורך חודשים.