עוד סיבה מרכזית היא השקיה לא סדירה. חסה רגישה מאוד למחסור במים: יובש גורם לנשירת פרחים וחנטים, אך גם השקיית יתר וריקבון שורשים עושים אותו דבר. שמרו על אדמה לחה באופן שווה – השקיה כל 2-3 ימים בקיץ, פעם ב-5-7 ימים בחורף, תמיד בטפטוף ולא ממטרה.
גם תזונה לא מאוזנת פוגעת. עודף חנקן מעודד עלווה על חשבון פריחה, וחוסר בזרחן ואשלגן מחליש את החנטים. דשנו בדשן מאוזן 20-20-20 פעם בשבועיים בעונת הגידול, והפסיקו כשמתחילה פריחה. חוסר האבקה הוא נדיר בחסה (היא בעיקר מאביקה עצמית), אבל טמפרטורה גבוהה עלולה לפגוע ביצירת האבקה.
תנודות טמפרטורה קיצוניות – יום חם ולילה קר – גורמות לסטרס ולנשירה. בישראל, במיוחד במעברי עונות, כסו את הצמחים ברשת צל 30% בימים חמים, או הביאו עציץ למרפסת מוגנת בלילות קרים. גיזום תפרחות מוקדמות (כשהן מופיעות) יכול להאריך את חיי הצמח ולמנוע נשירה.