כדי למנוע פריחה מוקדמת ולשמור על עלווה איכותית, בחרו זני חסה עמידי הברגה כמו 'נאגה', 'קרחון' או 'רומאנה' מזן 'פאריס איילנד'. שתלו חסה בעונת הסתיו-חורף (ספטמבר-פברואר) באזורי המישור והעמקים, ובאביב רק באזורים גבוהים או מוצלים. השקו בקביעות – האדמה צריכה להיות לחה אך לא רטובה, והקפידו על צל חלקי בשעות הצהריים בקיץ.
אם החסה כבר החלה להעלות גבעול פרחים (הברגה), אין דרך להחזיר אותה למצב עלווה – העלים יהפכו למרירים. במקרה כזה, אספו את הזרעים להמשך: תנו לפרחים להתייבש על הצמח, קצרו את הראשים היבשים, שפשפו לשחרור זרעים ואחסנו במקום יבש וחשוך. לזריעה הבאה, זרעו בסתיו כדי ליהנות מעלווה רכה לאורך החורף.
לסיכום, חסה אינה מניבה פרי במובן המקובל – היא עלווה. אם תרצו זרעים, תנו לה לפרוח בסוף העונה. לעלווה איכותית, מנעו הברגה על ידי שתילה בעונה הקרירה, בחירת זן מתאים, הצללה קלה והשקיה סדירה. זכרו: חסה שברחה לפרי (זרעים) היא חסה שאכלתם את שלה – הגיע הזמן לשתול מחדש.