קקטוס סטפליה, המכונה גם פרח הנבלה, הוא סוקולנט מרשים שמקורו בדרום אפריקה. הפרח שלו, שיכול להגיע לקוטר של 30 ס"מ, מדיף ריח חזק של בשר רקוב כדי למשוך זבובים להאבקה. למרות המראה האקזוטי, מדובר בצמח קל לגידול שמתאים מאוד לאקלים הישראלי. במדריך זה תלמדו איך לטפל בו נכון לאורך כל השנה.
מיקום ואור: סטפליה זקוקה להרבה אור אך לא לשמש ישירה חזקה. מקום אידיאלי הוא חלון הפונה מזרחה או מערבה, או מרפסת מוצלת חלקית. בקיץ הישראלי, הימנעו מחשיפה לשמש בין 10:00 ל-16:00 – היא עלולה לגרום לכוויות על הגבעולים. בחורף, העבירו אותה למקום מואר ככל האפשר, רצוי חלון דרומי. טמפרטורה אידיאלית: 20-30°C בקיץ, לא מתחת ל-10°C בחורף.
השקיה ומצע: השקיה היא המפתח להצלחה. השקו רק כשהמצע יבש לחלוטין – בקיץ אחת ל-7-10 ימים, בחורף אחת ל-3-4 שבועות. השתמשו במצע ייעודי לקקטוסים וסוקולנטים (או תערובת של 2 חלקים אדמת עציץ, חלק אחד חול גס וחלק אחד פרלייט). וודאו שהעציץ מנוקז היטב – עודף מים הוא הגורם העיקרי לריקבון. דישון: פעם בחודש באביב ובקיץ בדשן נוזלי לקקטוסים מדולל לחצי, הפסיקו בחורף.
בעיות נפוצות ולוח טיפול שנתי: הגבעולים מצהיבים? לרוב מעודף השקיה – הפסיקו מיד ותנו למצע להתייבש. כתמים חומים? כוויות שמש – העבירו למקום מוצל יותר. מזיקים נפוצים: קמחית (מסוג קוצ'יניאל) – נגבו עם צמר גפן טבול באלכוהול. אביב: התחילו דישון והגבירו השקיה. קיץ: השקיה סדירה, היזהרו משמש ישירה. סתיו: צמצמו השקיה בהדרגה. חורף: כמעט ללא השקיה, הגן מפני קור. פריחה: מופיעה בסוף האביב עד תחילת הקיץ. כדי לעודד פריחה, תנו תקופת יובש בחורף (השקיה אחת לחודש) והחזירו לאור חזק באביב.
