הנענע החריפה היא צמח שאוהב לחות, אבל רגיש גם לעודף מים וגם ליובש. כדי להבדיל בין השניים, התחל בהסתכלות על העלים: בעודף השקיה העלים נראים רפויים, צונחים, ולעיתים מצהיבים או מפתחים כתמים חומים רטובים (ריקבון). לעומת זאת, בחוסר מים העלים מאבדים את המוצקות שלהם, נובלים, והקצוות מתקמטים ומתייבשים בהדרגה מלמטה למעלה. גע בעלה, אם הוא מרגיש פריך ויבש, כנראה חסר מים; אם הוא רך ודביק, כנראה עודף.
כעת בדוק את המצע: בעציץ עם עודף מים, האדמה תהיה רטובה ודחוסה, לעיתים עם ריח חמוץ או עובש על פני השטח. בחוסר מים, האדמה תהיה יבשה עד לעומק של 2 עד 3 ס"מ, והעציץ ירגיש קל יותר בהרמה. נענע חריפה גדלה היטב באדמה מנוקזת היטב; אם המים עומדים, השורשים נחנקים. בישראל, בקיץ יש להשקות כל יום-יומיים, אך בחורף, פעם ב-3 עד 4 ימים, תלוי בטמפרטורה ובניקוז.
הבדיקה המכרעת היא השורשים: הוצא בעדינות את הצמח מהעציץ. שורשים בריאים הם לבנים ומוצקים. בעודף השקיה תמצא שורשים חומים, רזים, רטובים וריריים, סימן לריקבון שורשים. בחוסר מים השורשים יהיו יבשים, שבירים, ולעיתים מכווצים. אם אתה מזהה ריקבון, גזור את כל השורשים הפגועים, החלף את המצע לחדש ומאוורר, והשקה במשורה למשך שבועיים. אם הצמח יבש, השקה מיד עד שהמים ייצאו מתחתית העציץ, וחזור על כך כל יום עד להתאוששות.
זכור: נענע חריפה היא צמח נמרץ שמתאושש מהר, אבל חשוב לפעול מיד. בעודף השקיה, צמצם השקיה, וודא ניקוז, והימנע מרטיבות על העלים. בחוסר מים, השקה עמוקות, העבר את העציץ לצל חלקי למספר ימים, ואל תדשן עד שהצמח חוזר לעצמו. עם האבחנה הנכונה, תזכה בעלי נענע רעננים לתה ולקוקטיילים כל השנה.
