סיבה ראשונה: לחות אוויר נמוכה מדי. ציפורן חתול אוהב לחות יחסית של 50%–60%, אך באוויר היבש של ישראל (לעיתים 20%–30%) העלים מאבדים מים מהקצוות. פתרון: רססו עלים במים פושרים (ללא כלור) פעם ביום בבוקר, או הניחו מגש מים עם חלוקי נחל ליד העציץ. הימנעו מריסוס בשמש ישירה – זה עלול לגרום לכוויות.
סיבה שנייה: המלחת מצע ודישון יתר. דישון מוגזם או מים קשים (עשירים בסידן ומגנזיום) מצטברים במצע ופוגעים בשורשים, וגורמים לקצוות להתייבש ולהשחיר. השקיה במי ברז קשים מחמירה את המצב. פתרון: השקו במים מסוננים או מי גשמים, ודשנו בדשן מאוזן (20-20-20) פעם בשבועיים בלבד בעונת הגידול (אביב-סתיו). שטפו את המצע מדי חודש בהשקיה מרובה (שטיפת מלחים) – השקו בכמות כפולה מהרגיל ותנו למים העודפים להתנקז.
סיבה שלישית: חוסר עקביות בהשקיה – יובש קיצוני לסירוגין עם הצפה. ציפורן חתול רגיש לשינויים חדים בלחות הקרקע. אם האדמה מתייבשת לחלוטין ואז מוצפת, הקצוות נשרפים. פתרון: השקו בתדירות קבועה – בקיץ כל יומיים-שלושה (בדקו שהשכבה העליונה יבשה בעומק 2 ס"מ), בחורף פעם בשבוע. השתמשו במצע מנוקז היטב (תוספת פרלייט או חול). גזמו עלים פגועים עם מספריים נקיים כדי לעודד צמיחה חדשה.