סיבה שנייה היא בעיות האבקה. תות עץ הוא דו-ביתי או חד-ביתי, תלוי בזן. עצים חד-ביתיים (כמו תות לבן) מייצרים פרחים זכריים ונקביים על אותו עץ, אך האבקה תלויה ברוח. בימים סגריריים או לחים במיוחד, האבקה נכשלת והפרחים נושרים. עצים נקביים בלבד זקוקים לזכר בקרבת מקום. בארץ, ריבוי זנים היברידיים (כמו תות פקיסטני) מקטין בעיות האבקה, אבל עדיין מומלץ לשתול לפחות שני עצים מזנים שונים להבטחת האבקה צולבת.
סיבה שלישית: תנודות טמפרטורה קיצוניות. באביב הישראלי, הפרש של 15-20 מעלות בין יום ללילה גורם לסטרס הורמונלי בעץ, שמשיל פרחים ופירות. בנוסף, דישון לא מאוזן – עודף חנקן (דשן 'כחול' או זבל עוף) מעודד צמיחת עלים על חשבון פירות, וחוסר באשלגן וזרחן מחליש את החנטים. הפתרון: דישון מאוזן עם דשן 20-20-20 או דשן אורגני עשיר באשלגן (קומפוסט + אשלגן טבעי) בתחילת האביב, וריסוס עלים באשלגן נוזלי (K2O) בזמן הפריחה.
לסיכום, כדי לצמצם נשירה: השקו לעומק (30-40 ליטר לעץ בוגר) כל 3 ימים בעונת החנטה, כסו את הגזע בחיפוי אורגני (קש, שבבי עץ) לשמירת לחות, והימנעו מגיזום כבד באביב. אם הנשירה נמשכת, בדקו קיומם של מזיקים כמו כנימת קמחית או פטריות בקרקע – טפלו בתמצית שום או נמטודות מועילות. זכרו: תות עץ מייצר פרי גם על ענפים בני שנה, לכן גיזום קל בסוף החורף (פברואר) מעודד חנטה בשנה הבאה.