אם בכל זאת אתה רוצה להפיק זרעים (שהם "הפרי" של המנגולד), עליך לאפשר לצמח להשלים את מחזור חייו. לשם כך, בחר צמחים בריאים וחזקים, אל תקטוף את העלים החיצוניים במשך כמה שבועות, ותן להם לגדול באור מלא (לפחות 6 שעות שמש ישירה). בישראל, עדיף להשאיר צמחים לזרעים בסתיו – שתול אותם באוגוסט-ספטמבר, והם יפרחו באביב הבא. ברגע שהפרחים מופיעים, אתה יכול לעזור בהאבקה על ידי נענוע הצמחים בעדינות או שימוש במברשת רכה להעברת אבקה בין פרחים. לאחר ההאבקה, ייווצרו זרעים בתוך כמוסות קטנות; המתן עד שהכמוסות מתייבשות והופכות לחומות, ואז אסוף אותן.
סיבה נפוצה נוספת לחוסר פרי (זרעים) היא עודף חנקן בדשן. דשן עשיר בחנקן מעודד צמיחת עלווה על חשבון פריחה וזרעים. אם אתה מאכיל את המנגולד בדשן חנקני כמו 'דשן 20-20-20' או זבל עוף טרי, הצמח ישקיע את כל מרצו בעלים ולא יפרח. כדי לעודד פריחה, עבור לדשן מאוזן או עשיר בזרחן ואשלגן (למשל דשן 5-10-10 או דשן נוזלי לפריחה). הפסק את הדישון לחלוטין חודש לפני שאתה רוצה לראות פריחה. כמו כן, גיזום שגוי – קטיף תכוף של עלים צעירים – מונע מהצמח להגיע לבשלות מינית. השאר לפחות 4-5 עלים בוגרים על הצמח בכל עת כדי שיוכל לצבור מספיק אנרגיה לפריחה.
חוסר אור הוא גורם מעכב נוסף. מנגולד זקוק לשמש מלאה כדי לפרוח, במיוחד בישראל שבה שעות האור קצרות בחורף. אם הצמח נמצא בצל חלקי, סביר להניח שהוא לא יפרח כלל. העבר אותו למקום שטוף שמש, או גזום ענפי עצים שמצללים עליו. לסיכום: אם אתה רוצה פרי (זרעים), בחר זן עמיד, תן לצמח להתבגר בלי קטיף, דשן בזרחן ואשלגן, ספק שמש מלאה, ועזור בהאבקה ידנית. אם אתה מעדיף עלים – קטף לעיתים קרובות, דשן בחנקן, ואל תיתן לצמח לפרוח כלל.