כדי להבדיל בין עודף השקיה לחוסר מים בבצל גמדי, התחילו מהעלים: בעודף מים העלים התחתונים מצהיבים ונראים רכים, לעתים עם כתמים חומים רטובים, והקצוות מתייבשים. לעומת זאת, בחוסר מים העלים כולם (גם העליונים) נובלים ומתקמטים, הקצוות משחימים והעלים נוטים מטה בצורה אחידה. הבדל מרכזי: בעודף מים העלים מרגישים ספוגיים, בעוד שבחוסר מים הם יבשים ופריכים.
בדקו גם את מצע הגידול: בעודף מים האדמה תהיה דביקה ורטובה, לעתים עם ריח חמוץ או עובש על פני השטח. בחוסר מים האדמה תהיה יבשה עד עומק 5 עד 7 ס"מ, ולעתים אף מתקשה ונסדקת. הוציאו בצל אחד בזהירות ובדקו את השורשים: בעודף מים השורשים כהים, רזים ורכים, לעתים חלקים (סימן לריקבון); בחוסר מים השורשים יבשים, שבירים, בצבע חום-אפור.
אם אתם חושדים בעודף השקיה, הפסיקו מיד להשקות ואפשרו לאדמה להתייבש לחלוטין. חוררו את האדמה בעזרת מקל או מזלג גינה לשיפור האוורור. במקרים חמורים, העבירו את הבצל לעציץ עם ניקובי ניקוז ואדמה חדשה ומנוקזת היטב. גזמו שורשים רקובים ושימו את הצמח בצל חלקי למשך שבוע. להחייאת בצל מיובש, השקו בהדרגה: התחילו עם רבע מכמות המים הרגילה, ואחרי יומיים חזרו להשקיה רגילה. טבלו את העציץ במים למשך 15 דקות אם האדמה התכווצה.
זכרו שבצל גמדי רגיש מאוד לעודף מים, ולכן עדיף להשקות פחות מאשר יותר. בישראל, בקיץ השקו פעם ב-3 עד 4 ימים, בחורף פעם בשבוע. תמיד בדקו את לחות הקרקע בעזרת האצבע לעומק 5 ס"מ, השקו רק כשהאדמה יבשה במגע. שימוש בעציצים עם ניקוז טוב ובאדמה קלה ומנוקזת ימנעו בעיות עתידיות.
