סיבה נוספת היא בעיות האבקה. בצל גמדי מואבק על ידי חרקים, אך בימים חמים ויבשים פעילות הדבורים פוחתת. אם הפרחים נושרים זמן קצר לאחר הפריחה, ייתכן שההאבקה לא הצליחה. כדי לשפר האבקה, שתלו לצד הבצל צמחים מושכי מאביקים כמו ציפורני חתול או בזיליקום, והימנעו מריסוס חומרי הדברה בתקופת הפריחה.
דישון לא מאוזן גם הוא גורם נפוץ לנשירה. עודף חנקן מעודד צמיחת עלווה על חשבון פרי, בעוד חוסר בזרחן ובאשלגן מחליש את החנטים. באדמת ישראל, יש למרוח דשן מאוזן (למשל 20-20-20) פעם בשבועיים עד תחילת הפריחה, ולעבור לדשן עתיר אשלגן וזרחן (כמו 10-30-20) מרגיעת החנטים. קראו תמיד את הוראות התווית ואל תחרוגו מהמינון המומלץ.
תנודות טמפרטורה קיצוניות – למשל לילות קרים אחרי ימים חמים – עלולות לגרום לשוק חם-קור ולנשירת פרחים. באביב הישראלי, כשיש הבדל של 10-15 מעלות בין יום ללילה, כדאי לכסות את הצמחים בלילה ביריעת יוטה או רשת צל דקה. בנוסף, גיזום תפרחות מוחלשות והסרת פרחים נבולים יעזרו לצמח להתרכז בפרי הנותר.