צנון (Raphanus sativus) הוא ירק שורש מהיר צמיחה שזקוק למצע קל, אוורירי ומנוקז היטב. הקרקע האידיאלית היא חולית-טרה (loamy sand) או תערובת שתילה ייעודית לירקות שורש. pH אופטימלי הוא 6.0 עד 7.0; קרקע חומצית מדי (pH<5.5) עלולה לגרום לעיוותים בשורש ולפגיעה בספיגת מינרלים. בישראל, קרקעות כבדות (חרסית) או דחוסות גורמות לצנונים להתעקם, להתפצל או להישאר זעירים.
הרכב מומלץ למצע: 50% אדמת גינה מנופה (או כבול קוקוס), 25% קומפוסט איכותי (כמו קומפוסט תולעים או זבל עוף מותסס) ו-25% חומר מנקז, טוף (0 עד 8 מ"מ), פרלייט או חול גס. תערובת מוכנה כמו 'אדמת ירקות' של חברת 'צמח מחסני השיווק' או 'תערובת גידול אוניברסלית' של 'טוף מרום' מתאימות, אך יש להוסיף להן 10 עד 20% טוף או פרלייט לשיפור הניקוז. בעציצים ובמרפסות השתמשו בתערובת קוקוס-טוף (70% קוקוס, 30% טוף דק) עם תוספת קלה של קומפוסט.
חשוב להימנע מקרקעות כבדות, חרסיתיות או כאלו שנוטות להידחס, הן מונעות התפתחות שורש תקינה וגורמות לריקבון. גם תערובות עשירות בזבל טרי (לא מותסס) פוגעות בצנון: עודף חנקן מעודד צמיחת עלווה על חשבון השורש ועלול לשרוף את השורשים. אין להשתמש בקרקע משדות שגודלו בהם צמחים ממשפחת המצליבים (כרוב, ברוקולי, חרדל) בשנתיים האחרונות, מניעת מחלות קרקע.
לפני הזריעה, ערבבו את המצע היטב, הרטיבו קלות והמתינו יומיים. זרעו בעומק 1 עד 1.5 ס"מ, רחקו זרעים 5 עד 7 ס"מ זה מזה. לאחר הזריעה, דחסו קלות והשקו בעדינות. שמרו על לחות אחידה, ייבוש מופרז גורם לצנונים להיות חריפים ומחוספסים. בערוגה, הוסיפו שכבת חיפוי (קש או קליפות אורן) לשמירת לחות ומניעת התחממות הקרקע בקיץ.
