הצבר, או בשמו העממי 'קקטוס הצבר', הוא צמח עמיד במיוחד בגינות ישראל, אך גם הוא עלול להצהיב. הסיבה השכיחה ביותר להצהבת 'עלים' (נצרים) היא עודף מים. בניגוד לצמחים אחרים, הצבר אוגר מים בנצריו, והשקיית יתר גורמת לריקבון שורשים ולנצרים צהובים ורכים. אם הנצרים רכים למגע, הפסק מיד את ההשקיה למשך 2 עד 3 שבועות, ואפשר לאדמה להתייבש לחלוטין. במקרים חמורים, הוצא את הצבר מהאדמה, גזור שורשים רקובים והשאר לייבוש יומיים לפני שתילה מחדש באדמה מנוקזת היטב.
סיבה שנייה היא חוסר מים. למרות עמידותו, בצורת ממושכת בקיץ הישראלי עלולה לגרום לנצרים להתכווץ ולהצהיב. אם הצבר שלך מקבל שמש מלאה ולא ירד גשם חודשיים, והנצרים דקים ומצהיבים, השקה אותו פעם בשבוע עד שהאדמה לחה בעומק 10 ס"מ. בחורף, לעומת זאת, כמעט ואין צורך בהשקיה, פעם בשלושה שבועות בלבד, ורק אם לא ירד גשם.
סיבה שלישית היא מחסור באור. הצבר זקוק לשמש מלאה לפחות 6 שעות ביום. אם הוא נמצא בצל חלקי או מוצל על ידי בניין, הנצרים עלולים להצהיב ולהתארך. במקרה זה, העבר אותו בהדרגה למקום שטוף שמש, התחל עם שעתיים שמש בוקר והגדל כל יום. היזהר מכוויות שמש: אל תעביר ישירות משמש חלקית לשמש קופחת.
סיבה רביעית היא עודף דשן חנקני. הצבר גדל היטב גם באדמה דלה, ודישון יתר, בעיקר בחנקן, גורם לצמיחה רכה ולנצרים צהובים. אם דישנת לאחרונה בדשן עשיר בחנקן (למשל דשן לדשא), הפסק מיד. השקה היטב כדי לשטוף את העודפים, ובשנה הבאה דשן רק פעם באביב בדשן מאוזן 10 עד 10 עד 10 או דשן אורגני קל.
