אגסטכיס רופיסטריס, עם פרחיו הכתומים וריחו הנעים, הוא צמח עמיד ליובש ומושך פרפרים. כשלפתע עליו מצהיבים, זה סימן שמשהו בסביבתו השתבש. הסיבות השכיחות בישראל: השקיית יתר, חוסר ניקוז, מחסור באור או עודף דשן חנקני. בוא נאבחן ביחד.
הגורם הנפוץ ביותר: השקיית יתר. אגסטכיס רגיש לרטיבות מתמדת בשורשים. אם העלים התחתונים מצהיבים והקרקע לחה ימים אחרי השקיה, כנראה השקית יותר מדי. בארץ, בקיץ מספיק להשקות פעם ב-5 עד 7 ימים, ובחורף פעם בשבועיים-שלושה. תן לאדמה להתייבש בין השקיה להשקיה.
סיבה שנייה: ניקוז לקוי. גם אם אתה משקה במתינות, אדמה כבדה (חרסיתית) או עציץ ללא חורי ניקוז גורמים למים לעמוד ולחנק שורשים. העלים מצהיבים ואז נושרים. פתרון: העבר את הצמח למצע מנוקז היטב, תערובת של אדמת גינה, חול גס וקומפוסט ביחס 2:1:1, או מצע קקטוסים מוכן.
גורמים נוספים: חוסר אור, אגסטכיס זקוק לשמש מלאה (לפחות 6 שעות ביום). הצללה גורמת לעלים חיוורים-צהובים. גם מחסור בחנקן עלול להצהיב עלים צעירים, אבל זה נדיר בצמחי תבלין. אם כל השאר תקין, דשן מאוזן (כמו 10 עד 10 עד 10) בחצי ריכוז פעם בחודש באביב ובקיץ. היזהר מעודף חנקן, הוא גורם לעלים ירוקים כהים אך רגישים למזיקים.
