הסיבה השכיחה ביותר היא **המלחת המצע** – מים קשים (עתירי סידן ומגנזיום) מותירים מלחים בקרקע, וגורמים לקצוות להתייבש ולהשחיר. גם **דישון יתר** (במיוחד חנקן) יוצר אפקט דומה. פתרון: שטפו את העציץ פעם בחודש במים מותפלים או מי גשמים, עד שיוצאים מהתחתית פי 2 מנפח העציץ. דשנו רק פעם בחודשיים בעונת הגידול (אביב-קיץ) בדשן קקטוסים מדולל לחצי ריכוז.
סיבה נוספת היא **חוסר עקביות בהשקיה** – השקיה מרובה ואחר כך יובש ממושך פוגעים בשורשים העדינים, וגורמים לקצוות להתייבש. צבר זקוק להשקיה עמוקה ויסודית, אך לעיתים רחוקות: בקיץ – כל 10-14 ימים, בחורף – פעם בחודש. בדקו תמיד שהמצע יבש לחלוטין בעומק 5 ס"מ לפני ההשקיה הבאה. **לחות אוויר נמוכה** במיוחד בבית מחמירה את הבעיה – רססו מים מסביב לצמח (לא על הגוף) או הניחו מגש עם חלוקי נחל רטובים.
אם הקצוות כבר שחורים – חתכו אותם בסכין נקייה וסטרילית עד לרקמה ירוקה בריאה. פזרו קינמון טחון על החתך (חומר חיטוי טבעי). מנעו הרטבה של החתך. הצבר רגיש לכלור – הניחו מי ברז בכלי פתוח 24 שעות לפני ההשקיה. אם הבעיה חוזרת, החליפו את המצע לתערובת קקטוסים מנוקזת היטב (עם 30% פרלייט/טוף). זכרו: הצבר מתאושש לאט, אז התאזרו בסבלנות.