צבר (Opuntia ficus-indica) הוא קקטוס מדברי הזקוק למצע מנוקז היטב, אוורירי ודל בחומר אורגני. הניקוז הוא קריטי: שורשיו רגישים לריקבון במים עומדים. ה-pH האידיאלי נע בין 6.0 ל-7.5 – מעט חומצי עד נייטרלי. בישראל, במיוחד באזורי החוף והעמקים, האדמה הטבעית כבדה מדי (חרסיתית) או גירנית מדי, ולכן מומלץ ליצור תערובת ייעודית.
התערובת המומלצת: 40% טוף אדום או גרגירי חצץ דק (גודל 2-8 מ"מ), 30% פרלייט או ורמיקוליט, 20% כבול קוקוס (קוקופיט) ו-10% קומפוסט איכותי. הטוף והפרלייט מבטיחים ניקוז מהיר ואוורור שורשים; כבול הקוקוס שומר על לחות קלה מבלי להידחס; הקומפוסט מוסיף מינרלים עדינים. אם אין לכם טוף, אפשר להחליף בחול גס (חול נחל שטוף) – אבל לא חול בניין שמכיל מלחים.
חשוב להימנע ממצעים כבדים: אדמת גינה רגילה, חרסית, טיט או כבול לבד. גם תערובות מוכנות לעציצי בית לרוב שומרות יותר מדי מים. הוסיפו תמיד 10-15% חול גס או חצץ דק לכל תערובת קנויה. בדקו ניקוז: לאחר השקיה, המים צריכים לחלחל תוך 10-20 שניות ולא להישאר על פני השטח יותר מדקה.
בגידול באדמה (ערוגה), יש לשפר את הקרקע: חפרו בור בגודל כפול מכדור השורשים, ערבבו את האדמה שהוצאתם עם 50% טוף או חצץ ו-10% קומפוסט. אם האדמה חרסיתית, הניחו שכבת חצץ בעובי 5 ס"מ בתחתית הבור לניקוז מוגבר. צבר סובל קרקעות דלות ומלוחות קלות, אך לא ספוגות מים.
