צבר, או בשמו המדעי Opuntia ficus-indica, אינו נחשב לצמח רעיל באופן כימי לחתולים, כלבים או ילדים. אין בו חומרים רעילים העלולים לגרום להרעלה מערכתית. עם זאת, הסכנה העיקרית טמונה בקוציו הזעירים והדוקרניים (גלוכידים) ובקוצים הגדולים. בליעה של חלקי צבר עלולה לגרום לגירוי פיזי בדרכי העיכול, ובמקרים נדירים לחסימה מכנית.
אם ילד או חיית מחמד בולעים קוצים או פיסות צבר, התסמינים האפשריים כוללים ריור מוגבר, גירוי בפה ובגרון, הקאות, שלשולים, ולעיתים כאבי בטן. הקוצים עלולים להיתקע בלשון, בחניכיים או בלוע ולגרום לאי-נוחות משמעותית. במקרים חמורים, בליעה של כמויות גדולות עלולה להוביל לחסימת מעיים.
במקרה של בליעה, ראשית יש להרגיע את הנפגע. אין לגרום להקאה. יש לשטוף את הפה במים קרירים ולהסיר קוצים גלויים בעזרת פינצטה. אם מופיעים תסמינים חריגים (הקאות מרובות, כאבים עזים, קשיי נשימה) יש לפנות מיד לרופא או לווטרינר. למידע מדויק יש ליצור קשר עם המרכז הארצי לרעלים בטלפון 04-7771900.
למניעה, מומלץ למקם עציצי צבר במקום גבוה ובלתי נגיש לילדים קטנים ולחיות מחמד. גיזום והוצאת פירות שנשרו ימנעו גישה לחלקים נופלים. זכרו: הצבר אינו רעיל כימי, אך הקוצים הם סכנה מכנית של ממש.
