הצהבת הגבעולים של ממילריה אלונגטה היא סימן מצוקה נפוץ, שמקורו לרוב בטיפול לא מותאם לאקלים הישראלי. הסיבה השכיחה ביותר היא עודף השקיה: אם אתה משקה יותר מפעם בשבועיים-שלושה בחורף, או יותר מפעם בשבוע בקיץ, השורשים עלולים להירקב והגבעולים מצהיבים ומתרככים. בדוק את המצע, אם הוא לח יומיים אחרי השקיה, החלף למצע קקטוסי מנוקז היטב (תערובת 50% טוף/חצץ גס ו-50% כבול/קומפוסט קל).
סיבה שנייה היא חוסר אור. ממילריה אלונגטה זקוקה לפחות 4 עד 6 שעות שמש ישירה ביום. אם היא נמצאת בתוך הבית הרחק מחלון דרומי, היא תצהיב ותתארך. העבר אותה בהדרגה למקום מואר יותר, אדן חלון דרומי או מרפסת שטופת שמש, אך הימנע מחשיפה פתאומית לשמש קיץ חזקה העלולה לגרום לכוויות.
חוסר בחנקן או דישון יתר עלולים גם הם לגרום להצהבה. דשן פעם בחודש בעונת הגידול (אפריל-אוקטובר) עם דשן נוזלי לקקטוסים וסוקולנטים (ריכוז חצי מהמומלץ). הפסק לדשן בחורף. אם הצהבה מלווה בעלים תחתונים מצומקים, ייתכן דווקא חוסר מים, השקה לעומק (עד שיוצא מהניקוז) כל 7 עד 10 ימים בקיץ, ורק כשהמצע יבש לגמרי בחורף (פעם ב-3 עד 4 שבועות).
לבסוף, בדוק ניקוז: אם העציץ ללא חור ניקוז או שהתחתית מלאה במים, השורשים נחנקים. העבר לעציץ חרס עם חור, והקפד לרוקן את צלוחית המים אחרי חצי שעה. אם ההצהבה מלווה בכתמים חומים או בעובש, ייתכן מחלה פטרייתית, טפל בקוטל פטריות על בסיס נחושת לפי הוראות התווית. זכור, הצמח הזה רעיל לכלבים וחתולים, הרחק מהישג ידם.
