ממילריה אלונגטה, הקקטוס הגלילי בעל הקוצים הזהובים, זקוקה למצע שמנקז מים במהירות ואינו שומר על לחות. באקלים הישראלי, שבו הקיץ חם ולח, חשוב במיוחד למנוע ריקבון שורשים. המצע האידיאלי הוא תערובת מינרלית גסה עם pH חומצי עד ניטרלי (5.5 עד 7.0). מומלץ להרכיב: 50% טוף גרוס (גודל 2 עד 8 מ"מ) או חצץ דק, 30% פרלייט, ו-20% קומפוסט רקוב היטב. תוספת של מעט קוקוס (עד 10%) משפרת אחיזת לחות קלה, אך לא חיונית.
בישראל קיימות תערובות מוכנות לקקטוסים ולסוקולנטים (למשל 'תערובת קקטוסים' של חברת שטרן או 'קרקפת'), אך כדאי לבדוק שהן מכילות טוף ולא כבול בלבד. אם המצע כבד מדי, הוסיפו פרלייט או חול גס (לא חול ים מלוח) בשיעור של 30% מנפח התערובת. הימנעו משימוש באדמת גינה רגילה, כבול טהור, או חומרים אורגניים צפופים, הם שומרים על לחות ועלולים לגרום לריקבון.
בעת שתילה או מעבר עציץ, ודאו שהעציץ בעל חורי ניקוז גדולים. הניחו שכבת ניקוז בתחתית (חלוקי נחל או שברי טוף גס). הממילריה מעדיפה עציצים צרים יחסית לשורשיה, אל תגדילו עציץ יותר מ-2 עד 3 ס"מ מהקודם. המצע צריך להיות יבש לחלוטין לפני השקיה הבאה, לכן מומלץ לערבב אבן גיר כתושה או טוף דק כדי להבטיח ניקוז מושלם.
בחורף, כשהקקטוס בתרדמת, השקיה מועטה עד אפסית, המצע צריך להישאר יבש. באביב ובקיץ, השקיה אחת ל-10 עד 14 ימים (תלוי בטמפרטורה ובחשיפה) מספיקה. לעולם אל תשאירו מים בצלוחית. אם המצע נרטב יתר על המידה, החליפו מיד למצע יבש וחתכו שורשים רקובים. דישון קליל פעם בחודש באביב-קיץ בדשן לקקטוסים (עשיר באשלגן וזרחן, דל בחנקן) ישפר את הפריחה.
