אם הבעיה היא לחות אוויר נמוכה (מתחת ל-30% בחורף הישראלי), תבחין שהקצוות מתייבשים ומשחירים תוך ימים. הפתרון: רססו את האוויר מסביב לצמח (לא ישירות על הקוצים) פעם ביום, או הניחו מגש מים עם חלוקי נחל ליד העציץ. בממילריה אלונגטה, השקיה סדירה – אחת ל-10–14 ימים בחורף ופעם בשבוע בקיץ – מונעת יובש קיצוני, אך השקיה לא עקבית (למשל, ימים רבים בלי מים ואז הצפה) גורמת לקצוות להתייבש.
מים קשים או דישון יתר הם האויבים השקטים. אם אתם משקים במי ברז עתירי כלור או קלציום, המלחים מצטברים במצע וגורמים לקצוות חומים-שחורים. השקיה במי גשם או מים מסוננים, והשקיית שטיפה אחת לחודש (השקיה מרובה שזורמת מהתחתית) תסייע. לגבי דישון: דשנו רק בעונת הגידול (אביב-סתיו) פעם בחודש בדשן קקטוסים מדולל לחצי מהריכוז המומלץ – דישון יתר שורף את הקצוות.
בדקו גם את המצע: אם הוא דחוס או לא מתנקז היטב, השורשים נחנקים והקצוות משחירים. החליפו מצע לתערובת קקטוסים מנוקזת (50% חול גס, 50% טוף/פרלייט). גיזום הקצוות הפגועים אינו הכרחי, אבל אפשר לחתוך את החלקים המתים במספריים נקיות. אם הבעיה מלווה בריכוך הגבעול, ייתכן ריקבון שורשים – במקרה כזה, הפסיקו להשקות מיד והוציאו את הצמח למקום מוצל ויבש למשך שבוע.