ממילריה אלונגטה, עם גופיה הגליליים והקוצים הזהובים, היא קקטוס עמיד מאוד ליובש, אבל רגיש להשקיית יתר. כדי להבדיל בין עודף מים לחוסר מים, תתחיל בלבדוק את מראה הגבעולים: בעודף מים הם נעשים רכים, דהויים ולעיתים מצהיבים מהבסיס; בחוסר מים הם מתכווצים, מאבדים נפח ומקבלים מראה מקומט וקהה.
בחן גם את המצע. אם האדמה רטובה עמוק גם אחרי שבוע מההשקיה, סימן שהניקוז לקוי ויש עודף מים. לעומת זאת, מצע יבש לגמרי ואבקתי מעיד על חוסר מים. הוצא בעדינות את הצמח מהעציץ (אם יש ספק) ובדוק את השורשים: בעודף מים השורשים יהיו חומים, רזים ורכים (ריקבון); בחוסר מים השורשים יבשים, שבירים ודקים אך לא רקובים.
אם גילית עודף מים, הפסק מיד להשקות, הוצא את הצמח מהעציץ, גזור שורשים רקובים בעזרת סכין נקייה, פזר קינמון על החתכים (חומר חיטוי טבעי) והשאר לייבוש באוויר 3 עד 5 ימים. שתל מחדש במצע ייעודי לקקטוסים (עם חול גס, פרלייט או טוף) ובעציץ עם ניקוז טוב. השקה שוב רק לאחר שבועיים-שלושה, ורק כשהמצע יבש לגמרי.
במקרה של חוסר מים, השקה את הצמח בהדרגה: תן מנת מים קטנה, המתין שעה, ואז השקה שוב עד שהמים מתחילים לנקז מהתחתית. חזור על ההשקיה כל 7 עד 10 ימים בקיץ (כשהמצע יבש) וכל 3 עד 4 שבועות בחורף. הצמח אמור להתנפח תוך ימים ספורים. אם הוא מקומט מאוד, אפשר גם טבילת עציץ (immersing) במים פושרים למשך 15 דקות, ואז ניקוז מלא.
