ממילריה אלונגטה היא קקטוס מדברי שזקוק להשקיה מועטה אך מדויקת. בקיץ הישראלי החם (מאי עד אוקטובר), השקה פעם בשבועיים-שלושה, ורק כשהמצע יבש לחלוטין. השקה בשפע עד שהמים יוצאים מחורי הניקוז, ואז רוקן את הצלוחית. בחורף (נובמבר עד מרץ) הצמח בתרדמה, כמעט ולא משקים. פעם בחודש עד חודש וחצי, רק אם המצע יבש לגמרי והטמפרטורה מעל 10°C. בטמפרטורות נמוכות מ-10°C יש להימנע מהשקיה לחלוטין.
כמות המים המדויקת תלויה בגודל העציץ ובמצע. בעציץ 10 ס”מ, השקה בכ-100 מ”ל מים בכל השקיה בקיץ. בעציץ גדול יותר, הגדל בהתאם. העיקר שהמים יחדרו לעומק ולא יישארו על פני השטח. השתמש תמיד במים פושרים ולא קרים, כדי לא להלחיץ את השורשים.
סימני חוסר מים: הגלילים מתכווצים, נראים מקומטים ורכים למגע. במקרה כזה, השקה מיד במים והצמח אמור להתמלא תוך יומיים. סימני עודף מים: הגלילים מתרככים, משנים צבע לצהוב או חום, והמצע נשאר רטוב לאורך זמן. במקרה כזה, הפסק השקיה, הוצא את הצמח מהעציץ, גזור שורשים רקובים והחזר למצע יבש. השקה שוב רק לאחר שבועיים.
בדיקת רטיבות המצע היא פשוטה: תקע אצבע בעומק 2 עד 3 ס”מ. אם האדמה יבשה ופירורית, אפשר להשקות. אם היא לחה או דביקה, חכה. טיפ נוסף: השתמש בעציץ חרס ולא בפלסטיק, כי החרס מאפשר התאדות עודפת ומונע ריקבון שורשים. זכרו: עדיף להשקות פחות מאשר יותר, ממילריה אלונגטה סובלת בצורת טוב יותר מעודף מים.
