הצפצפה (Populus alba) היא עץ נשוי הגדל במהירות וזקוק להשקיה סדירה, בעיקר בשנותיו הראשונות. אבל גם עץ חזק זה עלול לסבול מהשקיית יתר או מחוסר מים. ההבדל בין שני המצבים דק, אך סימנים ברורים בעלים, במצע ובשורשים יסייעו לכם לאבחן נכון. זכרו: הצפצפה רגישה לריבוי מים, ולעיתים נזקי השקיית יתר חמורים יותר מאלו של בצורת.
כשהצפצפה סובלת מעודף מים, העלים התחתונים מצהיבים במהירות, נושרים, והעלים הצעירים נראים חיוורים ורכים. המצע יהיה רטוב כל הזמן, לעיתים עם ריח חמצמץ או עובש. אם תחפרו בעדינות ליד הגזע, תגלו שהשורשים כהים, רזים ומרקימם רך, סימן להירקבון שורשים. לעומת זאת, בחוסר מים העלים נובלים, מתקמטים ומשחימים בקצוות, בעיקר בחלק העליון של העץ. המצע יהיה יבש וקשה, והשורשים, חומים ויבשים אך לא רזים.
מה עושים כשמזהים השקיית יתר? הפסיקו מיד להשקות. אפשרו למצע להתייבש לעומק של 30 עד 40 ס"מ לפני ההשקיה הבאה. במקרים קשים, שפרו את ניקוז הקרקע על ידי הוספת חול או חצץ מסביב לגזע. אם המצע כבד (חרסיתי), שקלו להעביר את העץ למיקום מנוקז יותר. לעומת זאת, בחוסר מים השקו מיד השקיה עמוקה, שטפו את כל אזור השורשים במים (כ-100 עד 200 ליטר לעץ בוגר) וחזרו על כך פעם בשבוע בעונה החמה. הוסיפו שכבת חיפוי (קומפוסט או קליפות עץ) מסביב לגזע כדי לשמור על לחות.
ההחלמה מהשקיית יתר איטית, ייתכן שיחלפו חודשים עד שהעץ יחזור לעצמו. גיזום ענפים יבשים יסייע. לעומת זאת, עץ מיובש מתאושש מהר יותר אם ההשקיה חוזרת לסדרה. בכל מקרה, בדקו את ניקוז הקרקע מראש: צפצפה אוהבת קרקע לחה אך לא עומדת במים. עציצים? ודאו שיש חורי ניקוז בתחתית. זכרו: מניעה עדיפה על תיקון, השקו לפי עומק המצע ולא לפי לוח זמנים קבוע.
