הצפצפה (Populus alba) היא עץ נשיר וצומח במהירות, האהוב על גננים ישראלים בזכות הצל הרחב והעלווה הכסופה-ירוקה. כשהעלים מתחילים להצהיב, זהו אות מצוקה. הסיבות השכיחות בישראל קשורות להשקיה, ניקוז, מחסור בחנקן או עודף אור ישיר בקיץ. חשוב לאבחן נכון לפני שמטפלים.
עודף השקיה הוא האויב מספר אחת של הצפצפה. אם העלים התחתונים מצהיבים, האדמה רטובה כל הזמן ויש ריח חמצמץ, כנראה שהשורשים נרקבים. הפסק מיד את ההשקיה, בדוק את הניקוז (האם המים עומדים?) ואפשר לאדמה להתייבש לעומק של 20 ס״מ לפני ההשקיה הבאה. באדמת חרסית כבדה, שקול להעביר את העץ למקום מנוקז יותר.
מחסור בחנקן מתבטא בהצהבה אחידה של עלים מבוגרים, בעיקר באביב ובקיץ. הדשן המומלץ הוא קומפוסט איכותי או דשן אורגני עשיר בחנקן (כגון זבל עוף מותסס), פזר מסביב לגזע באפריל ובאוגוסט. הימנע מדישון יתר העלול לגרום לכוויות שורשים. אם העלים הצעירים מצהיבים עם עורקים ירוקים, ייתכן מחסור בברזל, רסס בקלאט ברזל לפי הוראות היצרן.
חשיפה מוגזמת לשמש ישירה בקיץ הישראלי עלולה לגרום לכוויות עלים ולהצהבה בקצוות. הצפצפה אוהבת שמש מלאה, אך באזורים חמים במיוחד (עמק הירדן, בקעת הים המלח) כדאי לשתול בצל חלקי אחר הצהריים. הצללה זמנית באמצעות רשת צל 30% בתקופת השרב תסייע. כמו כן, מזיקים כמו כנימות או פטריות עלולים לגרום להצהבה, בדוק את צדו התחתון של העלה וטפל בתכשיר אורגני כמו שמן נים.
