לחות אוויר נמוכה: צפצפות אוהבות לחות יחסית גבוהה. בחורף, כשהבית מחומם, או בקיץ יבש, הלחות יורדת והקצוות מתייבשים. פתרון: רססו מים מזוקקים (ללא כלור) על העלים פעם-פעמיים ביום, או הניחו מגש מים עם חלוקי נחל ליד העציץ. אל תערפלו בשמש ישירה – עלול לגרום לכוויות.
מים קשים/כלור: מי ברז בישראל מכילים כלור ומינרלים המצטברים במצע וגורמים להמלחת שורשים. הקצוות נשרפים. פתרון: השקו במים מסוננים או מי גשמים. אם אין ברירה, השאירו מים בכלי פתוח 24 שעות לאידוי הכלור. דישון יתר: עודף דשן (בעיקר חנקן) שורף שורשים. הפסיקו לדשן לחלוטין למשך חודש, והשקו בנדיבות לשטיפת מלחים. בעתיד, דשן חצי מהכמות המומלצת על התווית, ורק בעונת הגידול (אביב-קיץ).
חוסר עקביות בהשקיה: השקיה לסירוגין – ייבוש מוחלט ואז הצפה – גורמת לשוק לקצוות. צפצפה זקוקה למצע לח תמיד, אך לא רטוב. בקיץ יש להשקות כל 2-3 ימים, בחורף כל 5-7 ימים, תלוי בגודל העציץ ובתנאי הבית. בדקו את הלחות בעומק 2 ס”מ: אם יבש – השקו. אם רטוב – המתינו. התאימו את התדירות לעונה ולתנאי הבית.