עץ המנגו רגיש מאוד לריקבון שורשים, ולכן המצע חייב להיות מנוקז היטב ואוורירי. האדמה האידיאלית היא חולית-טרה רוסה או אדמת חמרה מעורבבת עם תוספים. בישראל, תערובת מומלצת היא 50% טוף געשי (גרגיר 0 עד 8 מ"מ), 30% קוקוס או כבול מנופה ו-20% קומפוסט או זבל אורגני מורקב. pH אופטימלי הוא 5.5 עד 6.5, מעט חומצי. הימנע מקרקעות כבדות (חרסיתיות) או גיריות (pH גבוה), הגורמות לכלורוזיס ולעצירת גדילה.
בשתילה באדמה פתוחה, חפור בור בעומק 60 ס"מ ורוחב 80 ס"מ. מלא תחתית בשכבת חצץ או טוף גס (2 עד 4 ס"מ) לניקוז. ערבב את האדמה שהוצאה עם 30% טוף דק ו-10% קומפוסט. הימנע מהוספת דשן חנקני כבד בשתילה, המנגו מעדיף התאמה הדרגתית. לאחר השתילה, השקה היטב ליצירת מגע בין השורשים למצע, אך אל תרטיב יתר על המידה.
בגידול בעציץ (למרפסת או גינה קטנה), השתמש בעציץ מחורר בקוטר 40 עד 60 ס"מ לפחות. תערובת מצוינת: 40% טוף 0 עד 8 מ"מ, 40% קוקוס, 10% פרלייט ו-10% קומפוסט. הוסף כף סידן-מגנזיום (דולומיט) אחת ל-10 ליטר מצע לאיזון pH. וודא שהעציץ מוגבה על רגליים לניקוז מושלם, והחלף את שכבת הקומפוסט העליונה מדי אביב.
הימנע משימוש בחול ים מלוח, כבול לא מנופה (סופג מים), או תערובות עם דשן כימי בשחרור מהיר. בישראל, רשתות גינון מוכרות תערובת מוכנה לעצי פרי טרופיים, בדוק שהיא מכילה טוף וקוקוס. זכור: מנגו שונא רגליים רטובות, עדיף להחסיר השקיה מאשר להשקות יתר. בקיץ הישראלי, השקה פעם ב-3 עד 5 ימים בעציץ, ופעם בשבוע באדמה פתוחה, תלוי בעונה ובגודל העץ.
