סיבה שנייה היא בעיות האבקה. השסק זקוק להאבקה צולבת בין זנים שונים (למשל 'עכו' ו'חצור') כדי להניב פרי. אם יש לכם רק עץ אחד או עצים מאותו זן, ההאבקה עלולה להיות חלקית. גם חוסר בדבורים בשל שימוש בחומרי הדברה או מזג אוויר קריר וגשום (מתחת ל-10°C) בזמן הפריחה (נובמבר-ינואר) פוגע בהאבקה. פתרון: שתלו שני זנים שונים, הימנעו מריסוס בזמן פריחה, ומשכו דבורים על ידי שתילת פרחי בר סמוכים.
גורם שלישי הוא דישון לא מאוזן. עודף חנקן (דשן ירוק או זבל עוף) מעודד צימוח וגטטיבי על חשבון פריחה וחנטה. מחסור באשלגן ובזרחן מחליש את אחיזת הפירות. בישראל, מומלץ ליישם דשן מאוזן 10-10-10 (NPK) בסוף הקיץ (אוגוסט-ספטמבר) לפני הפריחה, ולהוסיף דשן עתיר אשלגן (0-10-20) בחורף לחיזוק החנטים. הימנעו מדישון חנקני באביב.
תנודות טמפרטורה קיצוניות – כפור לילה (מתחת ל-0°C) בזמן הפריחה או גלי חום פתאומיים באביב – גורמים לנשירה המונית. בישראל, במיוחד בעמקים ובנגב, כפור בינואר-פברואר עלול להרוג פרחים. הגנו על העץ באמצעות כיסוי יוטה בלילות קרים, או שתלו במיקום מוגן ליד קיר דרומי. אם העץ צעיר, השקו לפני כפור כדי לחמם את הקרקע. לסיכום, שילוב של השקיה נכונה, האבקה טובה, דישון מאוזן והגנה ממזג אוויר קיצוני ימזער את הנשירה.