גפן הקיווי זקוקה להשקיה סדירה ומדויקת לאורך כל השנה, אך הכמות והתדירות משתנות באופן דרמטי בין הקיץ הישראלי החם לחורף הקריר. בקיץ, מרץ עד אוקטובר, השקה פעמיים בשבוע בכמות של 10 עד 15 ליטר לגפן בוגרת בכל השקיה, תוך התאמה לעוצמת החום ולסוג הקרקע. בחול או אדמה קלה יש להגדיל את התדירות לשלוש פעמים בשבוע, ואילו באדמה כבדה אפשר להסתפק בפעמיים. גפן צעירה בשנה הראשונה דורשת השקיה תכופה יותר, שלוש פעמים בשבוע בקיץ, 5 עד 7 ליטר בכל פעם.
בחורף, מנובמבר עד פברואר, הקיווי נכנס לתרדמת חלקית והשקיה מצטמצמת לפעם בשבוע או אפילו אחת לשבועיים, תלוי בגשמים. בישראל, די בגשמי החורף לרוב, אך בתקופות יובש ממושכות (שבועיים ללא גשם) השקה ב־10 ליטר לגפן. חשוב להימנע מהשקיית יתר בחורף, כי קרקע רוויה עלולה לגרום לריקבון שורשים. תמיד בדוק את לחות הקרקע לפני ההשקיה, הכנס אצבע לעומק 5 עד 7 ס”מ; אם האדמה לחה, דחה את ההשקיה.
סימני מחסור במים: עלים נובלים בשעות החמות, קצות העלים מתייבשים, ולעיתים נשירת עלים תחתונים. עודף מים מתבטא בעלים מצהיבים, צניחת עלים רכים, ועובש על פני הקרקע. במקרה של עודף, הפסק מיד השקיה ואפשר לקרקע להתייבש; שפר ניקוז על ידי הוספת חומר אורגני או העברת הגפן למקום מנוקז יותר. השקיית יתר מסוכנת במיוחד בחורף, ולכן מומלץ לכסות את בסיס הגזע בחיפוי (קש, שבבי עץ) כדי לשמור על איזון הלחות.
הקפד להשקות ישירות על אזור השורשים (טפטפת או צינור טפטוף), לא על העלים, כדי למנוע מחלות פטרייתיות. הזמן הטוב ביותר להשקיה הוא בוקר מוקדם, כך שהעלים מספיקים להתייבש לפני הלילה. בקיץ, השקיה בערב עלולה לגרום לעלים רטובים בלילה, כר פורה לפטריות. גפן קיווי בוגרת בפרי מלא (יוני עד אוקטובר) זקוקה להשקיה עקבית במיוחד, שכן חוסר מים בתקופה זו פוגע בגודל הפרי ובטעמו.
