סיבה שנייה נפוצה היא המלחת המצע ודישון יתר. דשן כימי רב או שימוש ממושך במי ברז קשים (עתירי סידן ומגנזיום) גורמים להצטברות מלחים בשולי העציץ ובקצוות הגבעולים. המלחים שואבים מים מהרקמה ומייבשים אותה. מה עושים? הפסיקו לדשן לחלוטין למשך חודשיים. השקו במים מזוקקים או במי ברז שעברו סינון (או הורתחו וצוננו) כדי לשטוף את המלחים. השקיה מרובה אחת לשבועיים, עד שיוצא מים מתחתית העציץ, תסייע בשטיפה. אם הבעיה חמורה, החליפו את המצע למצע קקטוסים חדש ומנוקז היטב.
מים קשים המכילים כלור ופלואוריד עלולים גם הם לגרום לנזק בקצוות. בישראל, רמת הכלור במי הברז משתנה בין עונות, ובקיץ היא גבוהה יותר. הפתרון: הניחו למי הברז לעמוד בכלי פתוח 24 שעות לפני ההשקיה, או השתמשו במי גשמים. לחלופין, השקיה במים מינרליים דלי נתרן תעזור. אם הבעיה נמשכת, עברו להשקיה במים מזוקקים.
חוסר עקביות בהשקיה — השקיה בתדירות משתנה או ייבוש מוחלט ואז הצפה — גורם לסטרס שמתבטא בקצוות מתים. קקטוס מצוי אוהב השקיה סדירה: בקיץ אחת ל-10–14 ימים, בחורף אחת ל-3–4 שבועות. בדקו את המצע: השקו רק כשהמצע יבש לחלוטין בעומק 5 ס”מ. השקיה סדירה עם מים איכותיים תמנע את הופעת הקצוות השחורים. זכרו: קצוות שכבר התייבשו לא יתאוששו, אך גידולים חדשים יצמחו בריאים אם התנאים יתוקנו.