הצהבת עלים באיברוויליאה (Ibervillea sonorae) היא תופעה שכיחה, במיוחד בגידול ביתי. הצמח, שדומה לקקטוס מעוגל דמוי תפוח אדמה, רגיש לשינויים בתנאי הגידול. כדי לטפל בבעיה, ראשית עלינו לאבחן את הגורם, והסיבות העיקריות הן עודף השקיה, חוסר מים, מחסור באור או עודף חנקן.
הסיבה הנפוצה ביותר היא **עודף השקיה**. איברוויליאה היא סוקולנט מדברי שאוגר מים בקאודקס (הגוף המעוגל). השקיה תכופה מדי גורמת לריקבון שורשים, המתבטא בעלים צהובים ורכים. בארץ, בקיץ יש להשקות פעם ב-10 עד 14 ימים כשהמצע יבש לגמרי; בחורף, אחת ל-3 עד 4 שבועות. לעולם אל תתנו למים לעמוד בצלוחית. אם אתם חושדים בריקבון, הוציאו את הצמח מהעציץ, גזרו שורשים רקובים, פזרו פחם פעיל ושתלו מחדש במצע מנוקז היטב.
גם **חוסר מים** עלול לגרום להצהבה, אך אז העלים יהיו יבשים ומקומטים, והקאודקס ייראה מצומק. במקרה כזה, השקו בהדרגה, טבלו את העציץ במים למשך 15 דקות, ואז הניחו להפרשת עודפים. **מחסור באור** הוא גורם נוסף: איברוויליאה זקוקה לאור שמש ישיר 4 עד 6 שעות ביום. ללא מספיק אור, העלים יצהיבו והצמח יתמתח. העבירו אותו לחלון דרומי או מערבי, אך הימנעו משמש צהריים קופחת בקיץ.
לבסוף, **עודף דישון חנקני** עלול לגרום לצמיחה רכה והצהבה. דשנו רק באביב ובקיץ, פעם בחודש, בדשן לסוקולנטים מדולל לחצי מהכמות המומלצת. לעולם אל תדשנו צמח לחוץ או יבש. אם כל הגורמים נשללו, ייתכן שמדובר בהצהבה טבעית של עלים זקנים, פשוט הסירו אותם.
